"כמה פעמים ספרת עד 10 ושום דבר לא קרה"?

"כמה פעמים ספרת עד 10 ושום דבר לא קרה"?

בדרך כלל כשאדם כלשהו אומר/עושה משהו  שמכעיס אותנו  – מיד צפים אצלנו  כל השדים מהעבר, ואם חוק מרפי לצידנו סביר להניח שזה יקרה ביום רע…

לכל אחד מאיתנו יש מנגנון  של תגובה אוטומטית , המושפע מניסיון  וחוויות העבר , טמפרמנט וכו' – התגובה האוטומטית היא תגובה אינסטינקטיבית, מהבטן וללא חשיבה על ההשלכות.

התגובה האוטומטית מחבלת בסיכויינו לצלוח סיטואציות של התנגדויות וחילוקי דעות.

 כמנהלים ובכלל , עלינו לשלוט בחשיבה  האוטומטית ולפעול מתוך חשיבה הכרתית , מושכלת.

משמע לבחור בדרך התגובה, לאחר חשיבה ולנהל את הסיטואציה ,בשונה מתגובה המופעלת אוטומטית מ"הבטן".

אז מה עושים?

בראש ובראשונה  יש להעניק לגיטימיציה לדיעה או התחושה של הצד השני , להתעלם מהדיעות הקדומות שלי כלפי אותו אדם , מחוויות דומות בעבר, לחשוב מה המטרה שלי , מה אני רוצה להשיג מהשיח , מה הדרך הנכונה לרתום וליצור הקשבה  ומשם לבחור את התגובה המתאימה, שתייצר תוצאה רצוייה.

תמיד אמרו לנו לספור עד 10 – נכון? פשוט במקום לספור  עד 10 נצלו  את ההפוגה לחשיבה על התוצאה הרצויה לכם ועל תגובה לאחר חשיבה , להבדיל מתגובה אוטומטית.

רובנו נוטים להגיב לסיטואציות בצורה אוטומטית , מתוך נקודת המבט האישית שלנו, חוויות העבר שלנו  החינוך שקיבלנו , השפעות סביבתיות וכו'.

סיטואציה לדוגמא:

עובד חדש הגיע באיחור לפגישה שנקבעה איתי , כמנהל האישי שלו.

תגובה אוטומטית:

מה אני חושב: חצוף ! , התחיל איתי רע מאוד . אם כעובד חדש הוא מרשה לעצמו מה יקרה בהמשך…

תגובה  אוטומטית: אני מחמיץ פנים וכל הפגישה אני פאסיב אגרסיב או , שאני מעיר לעובד בכעס.

תגובת העובד (אוטומטית גם היא ): עלבון,חוסר בטחון/כעס, התגוננות .

תוצאה:  הפגישה לא אפקטיבית ,מערכת היחסים נעכרת , העובד חש חוסר בטחון ולא מצליח להיות במיטבו.

פעולה מתוך חשיבה הכרתית:

מה אני חושב: מתחילה תגובה אוטומטית – ראה לעיל …ואני בוחר לעצור לרגע ולחשוב: מה אני צריך לעשות בכדי ש:

  1. העובד יבין , שהתנהגותו אינה מקובלת ועליו לעמוד בלוחות הזמנים.
  2. השיחה תגרום לעובד לשפר את ביצועיו ואת התנהלותו.
  3. מערכת היחסים ביני לבין העובד תישאר מכבדת ותאפשר לעובד צמיחה בארגון ובתפקיד.

תגובה הכרתית לדוגמא: "מה שלומך? (בחיוך…) אני מבקש שתגיע בזמן לפגישות שנקבעו – יש לכך חשיבות בכלל ולי בפרט".

תגובת העובד: סביר להניח שירגיש אי נעימות אבל  פחות סביר שירגיש מותקף.

התוצאה:  הפגישה מתנהלת כרגיל , יש תחושה  של כבוד הדדי ומערכת יחסים המאפשרת לעובד לתפקד ולצמוח.

שלא לדבר על סיטואציות טעונות יותר עם פוטנציאל נפיצות גבוה…

אנו צריכים לזכור , שהסתכלות מתוך נקודת המבט היחסית שלנו , המושפעת מגורמים כמו:  חוויות העבר , טמפרמנט  וכד',  הנה מקור לחיכוכים – מאחר שאינה מאפשרת לנו לבחון את הסיטואציה בצורה אובייקטיבית, נקייה ואין בה ממד של בחירה – אלא של אינסטינקט.

רמת מודעות וניהול גבוהה באה לידי ביטוי בבחירה המושכלת, ההכרתית , למרות הרגש והאוטומט.

***קריאה נוספת: להביט לזכרונות הקשים בעיניים, ד"ר רות שידלו http://www.tenne.org.il/%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98-%D7%9C%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/

כתבה: מאירה איצקוביץ'

התחל לשבץ חכם כבר היום

התחל את המהפיכה הארגונית שלך. שיבוץ חכם, פשוט ושמתאים לך בדיוק.